קוראן, איסלאם ואהבה לכולם

השבוע יצא לי להיות נוכחת במפגש שגרם לי לחשוב לא מעט על האופן שבו אנחנו רגילים לחשוב על האיסלאם.

המפגש היה עם השייח מוחמד שריף עודה- ראש העדה האחמדית בישראל.

האחמדים הם זרם באיסלאם שנוסד ב1889 בהודו, על ידי מירזא עולאם אחמד (על שמו נקראת הדת) שבגיל 40 קיבל נבואה אלוהית שעליו לעשות רפורמה בדת האיסלאם ולהפוך אותה לדת נאורה, שוחרת שלום יושר וצדק.

האחמדים לא שוללים דתות אחרות ומאמינים גם ביהדות, בנצרות ובהינדואיזם.

לפי האמונה שלהם הם מחוייבים להיות נאמנים למדינה שבה הם חיים ואסור להם לעבור על חוקיה. בישראל הקהילה חיה בשכונת כבאביר בחיפה ומונה מעל ל1000 איש.

כחלק ממצוות קירוב הלבבות שלקחו על עצמם הם תירגמו את הקוראן ליותר מ100 שפות- בינהם גם עברית ויידיש!

שכשביקרתי במסגד שלהם היו שני דברים בולטים שאי אפשר היה להתעלם מהם:

השלט בכניסה שכתוב בו ב3 שפות:

״כל מי שישהה כאן בטוח יהיה״

והשלט בתוך המסגד בו כתוב:

״אהבה לכולם ואין שנאה לאיש״

איזה רושם חזק ונוסך בטחון זה נותן למי שמבקר שם בפעם הראשונה.

השייח עודה הסביר שהקוראן היום מפורש לא כהלכה ושהרבה מונחים ופסוקים מתורגמים לצרכים פוליטיים.

כך למשל המילה ״ג׳יהאד״ שהמשמעות שלה היא מאמץ עליון או השתדלות ואין שום קשר בינה למלחמת דת.

לדבריו- מלחמות דת על פי הקוראן אסורות בתכלית האיסור:

כתוב בקוראן במפורש שאל לך לכפות את הדת שלך על אחר, ולא להתעסק בענייני האמונה של אחרים, אלא רק ביחס שלך לאדם השני.

כתוב בקוראן גם שהסכמים הם דבר קדוש שאסור להפר ומפורטים בספר הרבה חוקים מוסריים במלחמה, אבל מעל להכל כתוב- שאיסלאם היא דת של שלום והשם השני של אללה הוא סאלאם.

אז איך יכול להיות שהקוראן מפורש בצורה כל כך שונה היום?

השייח אמר שהנביא מוחמד כותב על התקופה הזאת ככה: ״יבוא יום ולא ישאר מהאיסלאם, אלא השם שלו. המסגדים בנויים ואין בהם חכמה״

״אז מה עושים עם זה?״ שאל אותו אחד המשתתפים במפגש

והשייח ענה שהדרך להלחם בפאנטיות דתית היא לא על ידי אלימות אלא על ידי שימוש בדת עצמה-

להראות למי שטוען שהוא דתי אדוק, כמה הוא בור ולא מכיר את מה שכתוב בקוראן ועל ידי זה לעשות חינוך מחדש.

היה מפגש מעניין ומאיר עיניים, ונעים להכיר זרם מיוחד כל כך באיסלאם.

האמת שבשבילי זו לא הפעם הראשונה שפגשתי איסלאם מתון ונאור-

בביקור שלי בדובאי פגשתי מוסלמים שמאמינים בחופש דת, בשלום, בהשכלה ובקדמה,

בארץ פגשתי מוסלמים מהזרם הסופי שלימדו אותי לא מעט על הצד הרוחני שבאיסלאם,

בדואים שמאמינים באללה ומתפללים 5 פעמים ביום- וגם משרתים בצבא ונלחמים למען המדינה,

ואזרחים מוסלמים נורמטיביים שחיים פה ביפו, בחיפה וברמלה ושמחים לעבוד לחיות ולגדל ילדים בישראל.

אז לצד הבשורות המעניינות שטראמפ הנחית עלינו השבוע-

אני סקרנית לגבי העתיד שיכול להיות במזרח התיכון, לצד מוסלמים מתונים ומדינות חזקות שמעודדות השכלה, פיתוח וחופש דת.