על איראן, אנטישמיות ובילעם

בחודשיים האחרונים האזנתי לפודקאסט ״מפלגת המחשבות״ (המומלץ!)

לסדרת הפרקים שמדברת על איראן.

זה מרתק להבין לעומק את ההיסטוריה של האומה המפוארת הזאת,

ולהבין מאיפה מגיעה השנאה התהומית שלהם לישראל.

באופן מפתיע, יש המון קווי דמיון בינם לביננו, ופעמים רבות בהיסטוריה דרכינו הצטלבו-

בין אם בטוב (המלך כורש שאיפשר ליהודים בבבל לחזור ולבנות את ירושלים מחדש, השאה הפרסי שהיה ידיד ישראל ועוד)

ובין אם ברע (המן הרשע, חומייני, חמינאי וחבריהם).

מאז שלטון האייתולות- השנאה של המשטר האיראני לישראל הפכה למשימה לאומית.

זו שנאה דתית עמוקה, וגם פוליטית.

תפיסת העולם של השיעים היא שהעולם נחלק לשנים: המדכאים והמדוכאים.

המדכאים הם בראש ובראשונה הציונים, ואחריהם המערב.

והמדוכאים הם האומה הערבית, והשיעים במיוחד.

ההתנגדות למדכאים היא חובה מוסרית, עד כדי כך שב״כיכר פלסטין״ יש שעון דיגיתלי שסופר לאחור עד שנת 2040- השנה שבה חמינאי הכריז שמדינת ישראל תחדל מלהתקיים.

הם מאמינים בלב שלם שזוהי משימת חייהם, ושבכך הם יחזירו את הצדק לעולם-

המדכאים יהפכו למדוכאים.

ולכן- חובה עלינו לעצור אותם.

דווקא עכשיו, כשכל הפרוקסיז של איראן מתפוררים (סוריה, לבנון ועזה) זה נראה כמו עיתוי מדוייק להנחית מכת מחץ על איראן, מבלי לחשוש ממלחמה אזורית.

העיתוי לא פחות ממדהים, יש לנו גם את היכולת הצבאית וגם גיבוי מלא של ארה״ב.

זה הזמן להניח בצד את המחלוקות ולהיות עם אחד, חזק ומאוחד מול האוייב האמיתי שלנו.

האנטישמיות שאנחנו רואים בעולם היא רק שיקוף לשנאה שלנו את עצמנו- והחלקים השונים שלנו כעם.

אם נפסיק לשנוא את עצמנו- יפסיקו לשנוא אותנו.

שם המבצע ״עם כלביא״ לקוח מדבריו של בלעם הרשע-

בלעם הגיע מעבר נהר פרת (קרוב לאיראן) כדי לקלל את ישראל אבל בסוף הקללות שלו הפכו לברכות הכי גדולות שנאמרו על ישראל:

״מה טובו אוהליך יעקוב, משכנותיך ישראל...

הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא, לא ישכב עד יאכל טרף״

אנחנו עם של לביאים ולביאות. ורק ביחד, בעוצמה ואמונה ננצח.