אנשים הם אנשים הם אנשים

מזה 5 שנים שאני עושה סיורים ביפו.

היו לי קבוצות מכל מיני מקומות, דתות ותרבויות- מהודו, אפריקה, סין, מצרים, לאירופה וארה״ב.

אבל השבוע בפעם הראשונה אירחתי ביפו קבוצה של חרדים.

הם הגיעו כחלק ממשלחת אמריקאית מטעם הארגון שלהם,

המארגנים הישראלים של המשלחת וגם אני קצת חששנו-

האם הם ירתעו להתארח בבתים של נוצרים ומוסלמים?

אולי תהיה להם בעיה עם זה? ומה נעשה אם לא יסכימו?

לשמחתנו- כל החששות שלנו התבדו.

הם היו מקסימים, סקרנים ופתוחים והחיבור בינהם למארחים היה ממש מרגש.

אחד הרגעים המתוקים היה כשליליאן המארחת (שבדרך כלל מכבדת את האורחים בכנאפה מדהים)-

הגישה להם עוגיות כשרות באריזה סגורה. אחת האורחות (חרדית) הודתה לה שהיא הבינה את הסיטואציה.

רגע קטן של אנושיות.

אנשים הם אנשים הם אנשים-

זו המסקנה שלי שוב ושוב בכל השנים האלו שבהם פגשתי אנשים מכל העולם.

יש משהו בלגור בישראל שמקשה עלינו לראות איך זה מתאפשר שחרדים יתארחו אצל ערבים.

אבל האורחים האלו הגיעו מארה״ב- שם הם המיעוט ולא להיפך

ולהיות ביחסים כלשהם עם אנשים מוסלמים/ נוצרים זה עניין שבשגרה.

כנראה שלפעמים צריך שאורחים מחו״ל יגיעו לפה ויזכירו לנו כמה הדברים הם בעצם פשוטים.